שבירת כוס בחתונה - שיחה עם רב חילוני
חושבים לשבור כוס בחתונה? אולי לשבור שתי כוסות תחת החופה? מה הסיפור של כוס בחתונה? ומה נעשה בחתונה חילונית? הגיגים מאת רב חילוני. (אבל זה לא במקום הדרכה מסודרת לקראת חתונה חילונית):
נתחיל מהסוף - שבירת כוס בחתונה – כמו סמלים רבים בטקס תחת החופה, אינם הלכה ולא קשורים להלכה, אלא משקפים מנהגים שהצטרפו עם השנים. כמובן שמנהגים מצטרפים לא פעם מתרבויות שכנות או תרבות הרוב בתוכה פעלו אבותינו ואמהותנו.
שבירת הכוס בחתונה – יסודה בשבירת כלים בכלל – מנהג שנהוג בתרבויות רבות בימי עבר. דמיינו כמה עשרות אנשים חוגגים בשוליו של איזה כפר קדום, או עיירה, כאשר בסביבה עשרות חיות טורפות ממש (עניין נפוץ עד לא מזמן..) – כמה זה טבעי לעשות רעש עם כלים נשברים בפתאומיות, פעולה אשר באופן טבעי התחברה ל"גירוש שדים". וכך כשלעצמה הפכה סמל לאירוע ציבורי מרגש.
בתוך כך, יהודים בגלות הפכו את השבירה (בכלל לא רק כוס) לעניין שלנו – כלומר הכניסו לתוך תרבות ישראל מנהג מבחוץ. (כך עשינו להמון המון עניינים, לרבות ליל הסדר למשל, שכולו סימפוזיון יווני. מוזמנים למאמר שכתבתי בעניין).
בימי הביניים החלו יהודים לאמץ מנהג שבירת כלי יקר בחתונה, וחיברו את השבירה אל עניין סמלי - מידה של צער שיש להזכיר בלב השמחה – כי העם מפוזר בגלות. כמובן שבדיעבד נמצאו כמה סיפורים תלמודיים ( למשל: מסכת ברכות ל, ב - לא, א ) בהם שברו כלי בלב שמחה (שמחה בכלל, ופעם אחת גם בחתונת בתו של רב ידוע) כדי שלא להגזים בשמחה. התלמוד הוא אוקיאנוס של מדרשים ולכן מובן שהסיפורים אומצו ללא שום קשר להקשר בו נתחברו במקור.
לאחר אימוץ שבירת כוס בחתונה (למעשה כלי יקר כלשהו) התפתח מנהג של קריאת הפסוק מתהלים (קלז): "אם אשכחך ירושלים... " (שווה לקרא את המזמור כולו אם בא לכם - צירפתי אותו כאן למטה..)
אז מה נעשה בטקס חתונה חילוני?
בחתונה חילונית כל זוג בוחר מה לעשות עם הסמלים בתרבותנו. לכן אני כותב פה את דעתי, על דעתי בלבד – והכל בסופו של דבר בידיכם:
לטעמי – בימינו יש משהו מקורי וחיובי בכך שכל אירוע פרטי כמו חתונה, מחובר לעניין לאומי נרחב וגם הרעיון של מורכבות החיים, בהם גם בלב שמחה עלינו לזכור שלא הכל שלם – זה עניין ראוי.
אני אוהב לצרף משחק מילים עם שמה של העיר ירושלים.. אשר במקור היא "ירו-שלם" (וכך ברוב מוחץ של האזכורים במקרא..) משום שזו עירו של האל "שלם" - אל השקיעה הכנעני (אח של "שחר" – אל הזריחה). הרעיון של "שלם" (סיבוב שלם של השמש במקור) נקשר עם שלמות והשלמה.. זו ההבטחה של העיר ירושלם כפי שדמיינו נביאים רבים – שלמות מוסרית ומדינית. בימינו אמנם חזרנו לארץ, אך האידיאל של ירושלים (חברת מופת אם תרצו) עדיין רחוק מאתנו.
לכן אני ממליץ – לאמץ את מנהג שבירת הכוס בחתונה – ולחבר אותו (בדברי הקדמה) אל המצב הלא שלם שלנו בכלל – בחיים האישיים (למשל קרובי משפחה שלא יכלו להגיע לחופה) או הלאומית – אנחנו עדיין רחוקים מימים של שלום, שוויון ומופת ..
מסרים כאלה – ראוי לעשות נכון, בעדינות, בתזמון הנכון, ובכמה דרכים (חלופיות) שיבטיחו גם התרגשות וגם חיבור של הקהל למסר.
אהה... ו... מי שובר ? שניכם? רק הוא?? לטעמי העניין הזה לגמרי שלכם..
שיהיה בשעה טובה!
מוזמנים להתקשר ולהתייעץ 054-3156150 וכמובן לצפות במידע נוסף באתר "טקס חתונה חילוני",
מזמור קלז תהלים – מתוכו הפסוק של שבירת הכוס בחתונה
- מזמור זה שימש משכילים רבים בפולמוס נגד רבנים אורתודוכסיים כבר בראשית ההשכלה: שהרי לפי המסורת הלא ביקורתית, דויד המלך כתב את תהלים.. אבל מזמור זה נכתב אחרי שישבנו "על נהרות בבל" - כלומר בימי שיבת ציון בערך. אולי 600 שנים אחרי דויד).
א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם-בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת-צִיּוֹן. ב עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ. ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי-שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָהשִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן. ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת-שִׁיר-יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר. ה אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ו תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִיאִם-לֹא אַעֲלֶה אֶת-יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. ז זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָםהָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. ח בַּת-בָּבֶל הַשְּׁדוּדָהאַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם-לָךְ אֶת-גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ. ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת-עֹלָלַיִךְ אֶל-הַסָּלַע.
ומעט פרטים עליי... אורן יהי-שלום, רב חילוני, מנחה טקסי חתונה ומרצה בתחומי תרבות ישראל:
משנת 1998 עד 2015 הקמתי וניהלתי את עמותת "חינוך ישראלי". בשנת 2006 הוסמכתי כ"רב חילוני". סיימתי MAבהצטיינות באוניברסיטת בר אילן ודוקטורט (PHD) בפילוסופיה של החינוך – חוקר את החינוך החילוני בישראל, וכותב ספרים בתחום. בשנת 2017 הקמתי את בית המדרש החילוני שיחה בגליל – שם תוכלו למצוא שלל הרצאות ומפגשי לימוד בנושא תרבות ישראל, פילוסופיה יהודית ועוד. בימים אלה שותף להקמת מכון "הגות" - לחקר חינוך יהודי חילוני.